יומן העבודה
איך גדל הארכיון
יומן יומי של מה שנמצא, מה שהתברר כשגוי ותוקן, ומה שנבנה, מהיום הראשון של המחקר, 4 בנובמבר 2026. היום האחרון מופיע ראשון.
18 Nov · 16 Nov · 11 Nov · 10 Nov · 5 Nov · 4 Nov
18 November 2026
ארכיון אוניברסיטת ארלנגן שלח לנו עמודים מתיק הדוקטורט של אריך מ-1910–11, וביניהם קורות החיים הקצרים שכתב בכתב ידו.
תגליות
- קורות חייו של אריך, בכתב ידו. ב-13 בנובמבר 1910 כתב אריך לפקולטה למשפטים בארלנגן „Mein Lebenslauf“ (קורות חיי): „Ich bin den 29. Oktober 1885 zu Berlin geboren, Preuße, jüdischer Religion“ (נולדתי ב-29 באוקטובר 1885 בברלין, פרוסי, בן הדת היהודית). אביו, הוא כותב, סוחר המתגורר בגרוס-רשן. הוא למד משפטים סמסטר אחד בכל אחת מן הערים פרייבורג, לייפציג וקניגסברג ושלושה בברלין, ועבר את בחינת המדינה הראשונה במשפטים בברלין בציון „gut“ (טוב). מקור: Universitätsarchiv Erlangen-Nürnberg, UAE C2/3 Nr. 3187.
- מתמחה בבית המשפט בקלאו. התחנה הראשונה שלו כ-Referendar (מתמחה במשפטים בבתי המשפט) הייתה תשעה חודשים בבית משפט השלום בקלאו, עיר המחוז של גרוסרשן. אחר כך עבר ל-Landgericht III בברלין. מקור: Universitätsarchiv Erlangen-Nürnberg, UAE C2/3 Nr. 3187.
- מהלך הדוקטורט. הוא הגיש את הבקשה ב-14 בנובמבר 1910. הבוחן, פרופסור זיבר, כתב שהעבודה „gewandt geschrieben“ (כתובה ביד קלה), מצא פגמים בשני קטעים והמליץ לקבל אותה „cum laude“ (בהצטיינות). אריך נבחן בעל פה בארלנגן ביום שישי, 3 בפברואר 1911, והתעודה נושאת את התאריך 24 ביוני 1911. מקור: Universitätsarchiv Erlangen-Nürnberg, UAE C2/3 Nr. 3187.
תיקונים
- אריך נולד ב-29 באוקטובר 1885, לא ב-30. באתר הזה ובשניים מהסרטים היה כתוב 30 באוקטובר, התאריך שבמסמכי הגסטפו מ-1941 ובתיקי ההשבה שאחרי המלחמה. קורות החיים שכתב אריך בכתב ידו, הדוח של בית ספרו מ-1906 ורשימת עבודות הדוקטור של האוניברסיטאות נותנים כולם את ה-29, ואנחנו הולכים עכשיו אחריהם. רישום הלידה שלו לא נמצא. הסרט שלו אינו אומר עוד שחפצי הבית שלו נמכרו ביום הולדתו: התשלום נושא את התאריך 30 באוקטובר 1941, יום אחר כך.
16 November 2026
זוהראו, עיר הולדתה של צציליה, ניהלה פנקסים משלה של לידות ונישואים של יהודים. הם נסרקו עכשיו, וקראנו בפעם הראשונה את הרישומים של המשפחה.
תגליות
- רישום הלידה של צציליה. בפנקס הלידות של יהודי זוהראו נרשם שברטה לבית רוזנבאום, אשתו של מוריץ שילר, ילדה בזוהראו ב-27 בפברואר 1862, אחר הצהריים, בת בשם „Caecilie“. הרישום נכתב יומיים אחר כך. מקור: הארכיון הממלכתי בקטוביץ, סניף רציבוז', 18/118/0/26, לידות יהודי זוהראו 1862 מס' 2.
- נישואי הוריה. מוריץ שילר, פרוון („Kürschnermeister“), וברטה רוזנבאום, שניהם מזוהראו, נישאו ב-24 בינואר 1855. המודעה בעיתון מינואר 1854 הייתה הודעת האירוסין שלהם, שנה קודם. מקור: הארכיון הממלכתי בקטוביץ, סניף רציבוז', 18/118/0/28, נישואי יהודי זוהראו 1855 מס' 1.
- קברם של וילהלם וצציליה. בתוכנית בית הקברות היהודי החדש בקוטבוס המצבה שלהם היא חלקה 39. הוגו ויוהנה גרכטר קבורים בחלקה 43. מקור: אוניברסיטת פוטסדאם, בתי הקברות היהודיים בברנדנבורג, 14 בנובמבר 2026.
תיקונים
- צציליה נולדה ב-27 בפברואר 1862, לא ב-24. על מצבתה, שהציבו ילדיה אחרי 1926, כתוב 24 בפברואר, וכך היה כתוב גם באתר הזה ובסרט של וילהלם. פנקס הלידות, שנכתב יומיים אחרי הלידה, נותן את ה-27, ואנחנו הולכים אחריו. הסרט נותן עכשיו את שני התאריכים.
11 November 2026
יום של קריאת תיקים שלמים. קראנו מתחילתו ועד סופו את התיק של משרד הנפה בגרוסרשן על יהודיה, וכן ארבעה-עשר תיקי החרמת רכוש מברנדנבורג ואת דפי יד ושם, וחיפשנו שוב רישומים של רות ושל אריך.
תגליות
- התיק של העיירה עצמה על יהודיה. ארכיונאי בארכיון הראשי של מדינת ברנדנבורג (BLHA) הפנה אותנו לתיק "Maßnahmen gegen Juden" (צעדים נגד יהודים) של Amt Großräschen, 1937-1945, וכל 266 התמונות נקראו ותועתקו. מתברר שזהו המקור שממנו הוכן העותק בן 19 העמודים של תיק המשטרה של ארמין משנת 1938, השמור בארכיוני ארולסן. מקור: BLHA Rep. 41 Großräschen 272; Arolsen Archives, DocID 11208452.
- יום לפני הפוגרום. ב-9 בנובמבר 1938 נשלח שוטר לבדוק "ob der Jude Gerechter die Namensanbringung vorschriftsmäßig angebracht hat", כלומר אם היהודי גרכטר הציב את שמו כפי שדרשו התקנות. מקור: BLHA Rep. 41 Großräschen 272, Bl. 19v.
- הדוח של העיירה מ-10 בנובמבר 1938. בדוח, שנכתב למחרת, נאמר כי "Demonstrations-Umzug" (מה שכונה תהלוכת הפגנה) הגיעה לחנות הטקסטיל של גרכטר בסביבות הצהריים, ניפצה חלק מהחלונות והרסה את ריהוט החנות: "Der von dem Inhaber Gerechter zunächst entgegengesetzter Widerstand wurde in kurzer Zeit gebrochen" (ההתנגדות שגילה בתחילה הבעלים, גרכטר, נשברה תוך זמן קצר). גרכטר וברנהרד נעצרו והוחזקו בתאי המשטרה יחד עם קורט מנהיים, והחלונות נאטמו בקרשים. מקור: BLHA Rep. 41 Großräschen 272, Bl. 15v.
- דוח המעצר המקורי. זהו המקור של דף שכבר היה בידינו. מופיעים בו שלושת הגברים שנעצרו "anläßlich der Demonstration gegen Juden": קורט מנהיים, הרברט ברנהרד וארמין, יליד 22.11.1899 בקליין רשן. הדף שלפניו מתעד את הפקודות: לעצור יהודים רבים ככל שהתאים יכילו, ובראש ובראשונה אמידים. מקור: BLHA Rep. 41 Großräschen 272, Bl. 13.
- לזקסנהאוזן ב-15 בנובמבר, בבית עד 22 בנובמבר. ברשומה מ-15 בנובמבר 1938 נאמר "Die 3 Juden sind heute ... nach dem K.Z. Lager gebracht" (שלושת היהודים הובאו היום למחנה הריכוז). ברשומה מ-22 בנובמבר נאמר "Der Jude Gerechter ist bereits entlassen" (כבר שוחרר). היא נכתבה בתחתית חוזר של הגסטפו שהתיר לשחרר גברים כשנזקקו להם לשיחות על "אריזציה", כלומר המכירה הכפויה של עסקים יהודיים. ברנהרד ומנהיים, שניהם בעלי צלב הלוחמים של מלחמת העולם הראשונה, עדיין היו עצורים ב-6 בדצמבר. מקור: BLHA Rep. 41 Großräschen 272, Bl. 28v, 30v, 34-36.
- אחרי המכירה. בדצמבר 1938 נדרש לאסוף את הדרכונים "von den Juden Gerechter und Bernhard" (של היהודים גרכטר וברנהרד); כבר הוטבעה בהם האות "J" באדום. בספטמבר 1939 דיווח המשרד "Im hiesigen Amtsbezirk sind keine Juden mehr wohnhaft" (בנפה זו אין עוד יהודים). באוקטובר 1939 נמכרו הבדים שהוחרמו מקורט מנהיים תמורת 196.80 RM לאריך רונג, האיש שלקח לידיו את חנות גרכטר. מקור: BLHA Rep. 41 Großräschen 272, Bl. 43v, 67v, 70v, 115v.
- ואלי, בת דודתו של ארמין, שרדה. פאולה קרקאואר לבית שילר, אחותה של צציליה, מסרה הצהרת רכוש ב-9 בספטמבר 1942. נאמר בה שבתה "Vally Philipp mit Mann und Sohn" כבר היגרה לארצות הברית. מכאן שוואלי שארמין חיפש מקנדה ב-1941 הייתה בת דודתו מדרגה ראשונה, ושהיא הצליחה לצאת. באותו דף מופיע בן, ולטר קרקאואר, גם הוא בארצות הברית, שלא הכרנו קודם (לדברי סמנתה הוא מת ב-1948). מופיעים בו גם בן בשם אריך, "abgewandert" (המילה הרשמית לגירוש), ובת, אלזה רוזנטל, שאצלה גרה פאולה ב-Bozener Str. 9, שנברג. מקור: BLHA Rep. 36A (II) 20305, p. 10; see also Rep. 36A (II) 29506 (Dagobert Philip, a relative of the Philipps whose link to Vally is not stated).
- השבוע האחרון של אדית, אילזה ומקס ברנהרד. התיק כולו, 140 עמודים, נקרא. ב-13 בפברואר 1943, היום שבו רוקנו דירותיהם ב-Choriner Str. 53, חתמו שלושתם על הצהרות רכוש. אדית חתמה בשם אילזה בת האחת-עשרה "als Mutter" (כאמה), ורשימת הדירה של אדית כוללת את חדרה של אילזה: מיטה, ספת שזלונג, שולחן ושלושה כיסאות. ב-17 בפברואר נמסרו להם צווי ההחרמה במחנה האיסוף ב-Große Hamburger Straße, יומיים לפני גירושם. מקור: BLHA Rep. 36A (II) 3330.
- מקס ברנהרד. הוא היה פועל ב-Märkische Kabelwerke וגר מאז מאי 1939 בחדר קטן ב-Choriner Str. 53. ייתכן שהערה בעיפרון על כרטיס הקטלוג של אדית מכנה אותו "Schwager" (גיס), ואם כך הוא היה אחיו של הרברט; הקריאה אינה ודאית. מקור: BLHA Rep. 36A (II) 3330, pp. 6, 52-58.
- בני הזוג לוינסקי, במלואם. מרגרטה חתמה "Margarete Sara Lewinsky geb. Gerechter". היא ציינה את עיסוקה "Jugendpflegerin" (מדריכת נוער) וזיגפריד את עיסוקו מכונאי, והם ציינו שבנם הארי כבר בירושלים. חדרם המרוהט הוערך ב-600 RM ורוקן ב-27 בספטמבר 1943. מקור: BLHA Rep. 36A (II) 22898.
- הכתובת האחרונה של אריך בברלין. לפני ההגירה התגוררו אריך ואמי כדיירי משנה ב-Bamberger Str. 55 אצל משפחת ויטנברג. מרגרטה ויטנברג, תופרת, גורשה באוקטובר 1942. בתה, בת שש-עשרה שעבדה במפעל Blaupunkt, גורשה ב-19 בפברואר 1943, באותה רכבת שבה גורשו אדית, אילזה ובני הזוג לוינסקי. מקור: BLHA Rep. 36A (II) 40155 and 40147; transport list of the 29th Osttransport, 19 Feb 1943.
- אשתו השנייה של אריך, טוני. אזרחותה הגרמנית נשללה ב-24 ביוני 1939, כשהייתה "vermutlich Brüssel" (כנראה בבריסל), ורכושה כבר הוחרם בשל חובות מס. עד 1962 נשאה את השם פליקס ותוארה כגרושה ("gesch.") מגרכטר. מקור: BLHA Rep. 36A (II) 11100.
- משפחתה של אמי. אחיה של אמי, מקס ואלך, גורש מברלין ב-2 במרץ 1943. אמם, סופי ואלך לבית קרו, מתה בטרזיינשטט ב-15 בספטמבר 1942, אחד-עשר יום אחרי שהגיעה. בינואר 1947 כתבה אמי כיורשת של אחיה וחתמה "Emmi Lewin geb Wallach", ומ-1957 אותן תביעות מתנהלות בשם "Emmy Gerechter geb. Wallach". התיק אינו אומר במפורש שזו אותה אישה, אבל הדבר סביר מאוד. מקור: BLHA Rep. 36A (II) 38877; Theresienstadt death notice of Sophie Wallach, holocaust.cz document 82890.
- אמה של אדיתה. במודעת הפטירה של אדיתה מ-1927 מופיעים הוריה כ-"Sally Krotoschin und Frau Emma geb. Cohn", וזה מאשר את ההשערה הקודמת. אמה קרוטושין, סבתם של בני אריך, גורשה מברלין באוגוסט 1942 ונרצחה בטרבלינקה. מקור: Berliner Tageblatt, 13 Oct 1927, p. 10; BLHA Rep. 36A (II) 20610; Bundesarchiv Gedenkbuch.
- עבודת הדוקטורט של אריך. עבודת הדוקטורט המלאה שלו מארלנגן, משנת 1911, נמצאה ברשת. היא מוקדשת "Meinen lieben Eltern in Dankbarkeit gewidmet" (להוריי היקרים, בהכרת תודה) ואושרה ב-15 בדצמבר 1910, כשהיה משפטן מתמחה בבית המשפט המחוזי III בברלין (Landgericht III). נמצאו גם מאמר עיתון שכתב ב-1922 נגד הוצאת חשבונות במטבע זר, ומדריך משנת 1927 שבו הוא רשום כשופט בבית המשפט המחוזי בפוטסדם. מקור: Internet Archive IA41543503_0022; Leipziger Wochenschrift für Textil-Industrie, 19 Dec 1922, p. 4; Handbuch über den Preußischen Staat 1927, p. 403.
- אריך במשרד הארצישראלי. ב-1963 מנתה מועצת יהודי גרמניה את "Kammergerichtsrat Erich Gerechter (Leiter der Rechtsabteilung des Palästina-Amtes)", ראש המחלקה המשפטית של המשרד הארצישראלי, בין האנשים שאספה עבור ספר הזיכרון שלה להרוגים. למעשה הוא מת בתל אביב ב-1949. תיק נוסף של BLHA, שמזכיר אותו בכתובת Bamberger Str. 55b ועוסק ברכוש או בריבית משכנתה המגיעים לאנשים בחו"ל, טרם נבדק. מקור: Jüdische Wochenschau (Buenos Aires), Nr. 2027 and 2034, 1963; BLHA Rep. 36A 5355 (catalogue).
- אירמה בהולנד. בסיטרד התגוררה כנראה אצל זוג מבוגר, ז'ול ומתילדה סוסמן, שנרצחו בסוביבור ב-1943. המועצה היהודית הפנתה אותה לבית החולים באפלדורן. היא אינה מופיעה באף רישום של וסטרבורק, ולכן גורשה ישירות מאפלדורן. רישום הפטירה ההולנדי שלה מ-1951 מציין את הוריה, וילהלם גרכטר וצציליה שילר. מקור: Joods Monument; Westerbork Digitaal; Historisch Centrum Limburg 12.131 inv. 3521, Sittard deaths 1951 no. 175.
- אולי משפחת בעלה של אירמה. תיק ברלינאי של רוזה קסל לבית דרוקר, שגורשה לגטו לודז', מזכיר בן, ברונו קסל, בקייפטאון. זה שמו של בעלה של אירמה, אבל דבר בתיק אינו מוכיח שמדובר באותו אדם. מקור: BLHA Rep. 36A (II) 18656.
- סבו וסבתו של ארמין בבורק. פנקס הפטירות של בורק מראה שפרידריקה גרכטר לבית טוך מתה ב-18 ביולי 1897, בגיל 75, בדירת בעלה. היא הייתה בתו של בעל הפונדק אהרון טוך מקושמין. על מותה דיווח "der Handelsmann Jacob Gerechter, wohnhaft zu Borek", כלומר סבו של ארמין עדיין חי וסחר אז בבורק. אושרו גם הלידות ב-1878 של התאומים הדוויג ויוליאן, ילדיהם של לואי ואמליה גרכטר. מקור: AP Leszno 34/407 (Standesamt Borek), deaths 1897 no. 61, marriages 1880 no. 27, births 1878 nos. 89-90.
- דפי העד, שנקראו במלואם. בדפים שמילאה רות ב-1977 שמו העברי של רוברט הוא ראובן ושל דודתה פאולה לאואר פנינה, ועל כל דף מודבק צילום. בדפים שמילא הארי לוינסקי ב-1955 שמה העברי של אמו מרגרטה הוא שרה, ושל אביו זיגפריד ישעיהו, סוחר, בנם של אליאס ורוזליה. קראנו גם את הדפים שמילאה סמנתה בריגר ב-2025 עבור אדית, אלזה, אירמה ופרידה. מקור: Yad Vashem, Pages of Testimony 874259, 1440049, 1093365, 1965574, 1066128, 1096513.
- רשימות הטרנספורט, בקריאה חוזרת. ארנה, ורה, יעקב ופאולה היו היחידים מביתם ברכבת של 31 באוגוסט 1942. שמונה משכניה של פאולה קרקאואר ב-Bozener Str. 9 היו ברכבת של 19 בפברואר 1943. מקור: Gestapo transport lists, 19th and 29th Osttransport (Statistik des Holocaust; Arolsen Archives).
- Annenstraße 39 אחרי שהמשפחה נלקחה. תיק של שכנים מראה שבבית עדיין גרו דיירים יהודים ב-1943. הם נתפסו ב-"Fabrikaktion", מצוד העובדים היהודים בפברואר 1943, והתיק מראה כיצד דירה בבית נחתמה, הוערכה, רוקנה והושכרה מחדש. אין בו דבר על דירת משפחת גרכטר עצמה. מקור: BLHA Rep. 36A (II) 31786.
- רות בדנמרק ובשוודיה: עדיין אין רישום חדש. קראנו את דוחות המשטרה על כל האחרים שהגיעו להלסינגבורג ב-11 באוקטובר 1943. אף אחד מהם אינו מציין את הסירה של רות, את הנמל או את מי שהיו איתה, ורות הייתה היחידה שנשלחה להסלהולם. זוהו הסדרות הדניות והשוודיות שבהן עשויים להימצא כרטיס החניכה שלה או כרטיס ההגירה שלה; אף אחת מהן אינה זמינה ברשת. מקור: Riksarkivet, refugee police reports via the Safe Haven database; Rigsarkivet and Riksarkivet catalogues.
- תיקים שעוד יש להזמין. חיפוש בקטלוג העלה את תיק הדנאציפיקציה של אריך רונג מ-1947-48, ותיק מ-1939 של ארנסטינה ברנהרד מקרוסן, שעברה ל-Choriner Str. 53 וסביר מאוד שהייתה אמו של הרברט. נמצאו גם פנקס הלידות, הנישואים והפטירות של היהודים מבית המשפט בזנפטנברג (1838-1939) ותוכניות בנייה של קליין רשן מהשנים 1899-1910. אף אחד מהם לא עבר דיגיטציה. מקור: BLHA Rep. 203 Entnazifizierung 871; Rep. 36A F 74; Rep. 5E AG Senftenberg 184; Rep. 41 Großräschen 419-420.
תיקונים
- שחרורו של ארמין מזקסנהאוזן. ציינו את 13 בדצמבר 1938 כתאריך שחרורו המשוער. ברשומה של העיירה מ-22 בנובמבר 1938 נאמר שהוא כבר שוחרר, ודף הרשימה של זקסנהאוזן אינו נושא תאריך, ולכן 13 בדצמבר אינו תאריך שחרורו. כנראה היה חופשי כבר ב-22 בנובמבר. מקור: BLHA Rep. 41 Großräschen 272, Bl. 30v; Mapping the Lives.
- שמו של מפקד המשטרה המקומי. שמו מומברג, ולא "Homberg" כפי שקראנו בעותק של ארולסן. מקור: BLHA Rep. 41 Großräschen 272, Bl. 39.
- ימיהם האחרונים של בני הזוג לוינסקי. ההצהרות שלהם נחתמו ב-13 בפברואר 1943, לא ב-14. שכרו האחרון של זיגפריד שנלקח בידי הרייך היה 26.75 RM, לא 16.75 RM; קראנו בטעות "Lohn" (שכר) כ-"Cohn". מקור: BLHA Rep. 36A (II) 22898, pp. 26, 46, 51, 59.
- מקס ברנהרד היה רווק. רשמנו אותו כנשוי, על סמך רשימת טרנספורט. בהצהרה שלו עצמו כתוב "ledig" (רווק), ומשק הבית שלו הוא של אדם אחד. מקור: BLHA Rep. 36A (II) 3330, p. 53.
- פרידריקה, ג'ני ויעקב. פרידריקה מתה ב-18 ביולי 1897, לא ב-20 כפי שרשום ב-Geni, ונולדה בערך ב-1822, לא ב-1820. בתה ג'ני (שרנה) נולדה בבורק, לא בקושמין. יעקב עדיין היה בבורק ב-1897, ולכן השערתנו שגר בברלין מאז 1884 הייתה שגויה. מקור: AP Leszno 34/407, deaths 1897 no. 61, marriages 1880 no. 27.
- קריאות קטנות ברשימות הטרנספורט. מספר משק הבית של ורה ברשימה של 1942 הוא 17804, לא 17604. כתובתה של פאולה לאואר מודפסת "Annenstr. 36", ככל הנראה טעות הקלדה במקום 39. מקור: transport list of the 19th Osttransport, nos. 628, 736.
- הרישום של ארמין במרשם 1939. מספר הזהות VZ041765 שציטטנו אינו מופיע בתמונת הדף, והרברט ברנהרד מופיע בדף אחר. מקור: The National Archives (UK), 1939 Register, Kitchener Camp (copy on Geni).
- מה אומרת עבודת הדוקטורט של אריך. תאריך לידתו (29 באוקטובר 1885) לקוח מהרשימה השנתית של עבודות הדוקטורט באוניברסיטאות, לא מהעבודה המודפסת, שאין בה תולדות חיים. הקביעה "ניהל את המשרד הארצישראלי" נשענת על הודעה יחידה מ-1939. הניסוח הזהיר יותר: ראש המחלקה המשפטית שלו, וב-1939 אחד משני מנהליו. מקור: Internet Archive IA41543503_0022; Jahresverzeichnis der an den deutschen Universitäten erschienenen Schriften 1910/11, p. 135.
הארכיון והאתר
- חדר המסמכים מציג כעת כל תעתיק דף אחר דף לצד תמונת המסמך, עם הארכיון, מספר התיק והקישור המקוון. אפשר לחפש בכל התעתיקים בטקסט מלא.
- דפים שמוזכרים בהם אנשים שאולי עדיין בחיים אינם מוצגים בחדר המסמכים.
- בסרטים יש כפתורי אחורה, השהיה והבא, וכרטיס "איך לצפות".
- דפי המשפחה מציגים כעת את הוריה ואחיותיה של צציליה, את ואלי פיליפ כבת דודתו מדרגה ראשונה של ארמין, ואת אחיה ולטר קרקאואר.
- שני צילומים הגיעו מהמשפחה דרך קייל. האחד הוא דיוקן סטודיו של אמי ואלך כאישה צעירה בתחפושת. השני הוא טיול משפחתי על סלעי אבן חול, ובו וילהלם גרכטר (שקייל זיהה בשמו) ואולי גם ארמין. העותק שבידינו של צילום הטיול עבר עריכה, ועוד יש לשמור סריקה לא ערוכה.
- חמישה-עשר תיקים של BLHA נקראו ותועתקו במלואם, ונערכה רשימה של כל מסמך שבידינו שטרם תועתק במלואו.
- סרטים חדשים על וילהלם וצציליה גרכטר, הוריו של ארמין: ארבעה סרטים קצרים שעוברים מבורק ומזוהראו לברלין ולחנות בגרוסרשן, ומסתיימים במצבה שלהם בקוטבוס. גלויות ישנות של בורק, זוהראו וברלין מוצגות בהם כתמונות מזמנם. הם מופיעים ראשונים בדף הסרטים.
10 November 2026
יום של עבודה על הסרטים ועל האתר; אין רישומים חדשים.
תיקונים
- תאריך הגירוש של ארנה וורה בסרטים. בסרטים נאמר 5 בספטמבר 1942, תאריך מכתב הלוואי של הגסטפו. כעת נאמר בהם 31 באוגוסט 1942, התאריך שעל רשימת הטרנספורט. מקור: transport list of the 19th Osttransport, Berlin to Riga (Statistik des Holocaust; Arolsen Archives).
הארכיון והאתר
- "כתבו לנו": דף יצירת קשר שבו קרובי משפחה יכולים לשלוח הודעות, צילומים ומסמכים לתיבת דואר פרטית.
- הסרט על ארמין: השנים שלפני 1933 מתמקדות כעת בו ובחנות. הפרק של 1941-1943 מספר על גירושה של אלזה ועל גירושן של ארנה וורה, ויש בו שורה על מחנה הכליאה שלו בקנדה. נוספו ציורים חדשים למכירה הכפויה ולטורונטו.
- בסרט על רות יש ציורים חדשים (עריסה, חצר, המחנה בבלגיה, שולחן כתיבה), והוא מסתיים כעת במשפחה סביב שולחן בקיץ.
- בסרט על אריך יש תמונות חדשות לשנים 1906-1914, לבית המשפט בפוטסדם ולאולם הקהילה, ותמונה לכל גירוש במקום מסך שחור.
- המוזיקה עובדה מחדש: פחות לולאות, עוצמות מאוזנות, ו"התקווה" ברקע הסצנות של המשרד הארצישראלי.
5 November 2026
גילינו כיצד נמלטה רות, קראנו את העדות הראשונה על מה שנעשה לחנות, ובנינו והעלינו לרשת את אתר ההנצחה עם סרטיו הראשונים.
תגליות
- כיצד נמלטה רות. זיכרונה של סמנתה על סירה, משפחה דנית ושוודיה הוביל לדוח משטרה שוודי מ-16 באוקטובר 1943. ב-1939, בגיל חמש-עשרה, קיבלה רות אשרת כניסה לדנמרק דרך החלוץ (תנועת הנוער החלוצית הציונית). היא עבדה שלוש שנים וחצי כעוזרת בית, ואחר כך למדה בבית הספר לכלכלת בית בהנג שבזילנד. ב-11 באוקטובר 1943, כשהגרמנים פעלו נגד יהודי דנמרק, חצתה את מצר אורסונד להלסינגבורג בסירת מנוע, חסרת נתינות ועם 20 כתרים דניים, ולמחרת נשלחה ברכבת למרכז החלוץ בהסלהולם. מקור: Riksarkivet, Swedish refugee police report (P.M.), Hälsingborg, 16 Oct 1943, via the Safe Haven database (Danish Jewish Museum).
- מה סיפרה למשטרה. היא אמרה שלדעתה הוריה כנראה עדיין בחיים, בפולין. אביה מת ב-1936, ואמה ואחותה נרצחו בריגה שנה קודם לכן. מקור: the same report.
- חייה של רות אחרי המלחמה, כפי שהמשפחה זוכרת אותם. רות ראתה במשפחה הדנית "משפחה שנייה". היא למדה שוודית, ואחרי המלחמה הכירה את צבי (הרמן) בריגר במחנה רפטריאציה בבלגיה; הם הגיעו יחד לישראל. צבי מת ב-1981. לרות נולדו שלושה ילדים, ובנה נקרא רוברט על שם אביה. המחנה, התאריכים והאונייה עדיין אינם מתועדים. מקור: family knowledge from Samantha Brigher, passed on by Kyle.
- מה נעשה לחנות ב-10 בנובמבר 1938. כ-25-30 אנשי אס-אה (SA) ואנשי DAF (חזית העבודה הנאצית) צעדו אל הכלבו, בפקודת יחידת ה-SA בזנפטנברג. מפקדם נכנס עם אקדח דרוך וצעק "Ein Volk hilft sich selbst" ("עם עוזר לעצמו"). מכונות כתיבה הושלכו לרחוב, כל מה שלא היה מחובר נהרס, ומנהיג ה-DAF היכה את "גרכטר" (לא מצוין שם פרטי; ארמין הוא הסביר ביותר). המידע לקוח ממאגר נתונים שנראה כי הוא מסכם את תיק המשפט מ-1949. מקור: NaziCrimesAtlas, entry NCA-469.
- עותק שני של תיק המשפט מ-1949. בארכיון תיקי השטאזי בקוטבוס שמור עותק בן 136 דפים של תיק המשפט. הוא כולל את המסמכים על "אריזציה" של החנות ואת חוזה המכירה של משפחת גרכטר עם הקונה, אריך רונג. מקור: Bundesarchiv, Stasi Records Archive, BStU Cbs ASt 1418/55.
- שמו של אריך על לוח השופטים בברלין. שמו של אריך מופיע על הלוח ב-Kronenstraße לזכר השופטים, התובעים ועורכי הדין היהודים של ברלין ש"נרדפו, נשללו מהם זכויותיהם, סולקו מתפקידם". מקור: memorial plaque, Kronenstraße 73-74, Berlin.
- אריך בחופשה. הוא מופיע ברשימות אורחי המרחצאות של באד גסטיין ב-1930, וב-1931 יחד עם אשתו. מקור: Gastein spa guest lists 1930 and 1931 (as cited on Geni).
- קורט שבצילום של ארמין. הצעיר המשלב זרוע בזרועו של ארמין בחורף בטורונטו הוא קורט גאורג גרכטר (נולד ב-1924), בנו של אריך ואחיינו של ארמין. הוא ביקר מדי פעם את משפחתו של ארמין בטורונטו. לא ידוע כיצד הגיע לקנדה. מקור: family knowledge from Kyle.
- החנות בעיתונות היהודית. קראנו במלואן את מודעות הכלבו. ב-1904 חיפש הכלבו מוכרות שמבינות בתפירה ובכובענות, וב-1907 פקידים לבגדי גברים. ב-1921 חיפש וילהלם בעצמו משרות לשתיים מבנותיו, בנות 19 ו-21, "bisher in meinem Kaufhaus tätig" (שעבדו עד כה בכלבו שלי). מקור: Israelitisches Familienblatt, 11 and 18 Feb 1904; 26 Sep and 3 Oct 1907; 9 Jun 1921, Nr. 23, p. 5.
תיקונים
- מתי איבד אריך את משרתו. שיערנו שהוא שמר על משרתו ב-1933 כוותיק חזית. ברשימת אורחים של מרחצאות קרלסבד מ-6 בנובמבר 1934 הוא כבר רשום כ-"Kammergerichtsrat i. R." (שופט ערעורים בדימוס), יותר משנה לפני שכל הפקידים היהודים שנותרו סולקו ב-31 בדצמבר 1935. מקור: Karlsbad spa guest list, 6 Nov 1934 (as cited on Geni).
- הצילום של "החנות". צילום מ-1989 שכיתובו "אולי Kaufhaus Gerechter לשעבר", ששימש מודל לציורים הראשונים שלנו, מראה בניין אחר: חנות לשעבר ב-Finsterwalder Str. 2 בגרוסרשן-זיד. עדיין דרוש לנו צילום של החנות האמיתית מלפני 1938. (העירייה של גרוסרשן מצאה מאז צילום מ-1975, כשהבניין היה חנות כלבו ממלכתית.) מקור: Deutsche Fotothek, df_hauptkatalog_0265427.
- אין דוברי פולנית. כתבנו שהכלבו פרסם מודעה לדוברי פולנית. המודעה הזאת הייתה של עסק אחר באותו עמוד. מקור: Israelitisches Familienblatt (Compact Memory, UB Frankfurt).
הארכיון והאתר
- נכתב מדריך סגנון לאתר ההנצחה. מבצעי הפשעים לעולם אינם מוצגים, ואין פנים מצוירות. כל עובדה באה מהארכיון, והסרטים מסופרים בציורים דוממים עם מוזיקה.
- אתר ההנצחה נבנה והועלה לרשת. דף הבית מציג את ציור המדרכה, ואחריו את תשע האבנים אחת אחת, כל אחת עם תרגומה, תאריכיה ומה שאנו יודעים היום. יש דפים לאנשים, דף משפחה ודף מסמכים.
- המסע של רות: ארבעה סרטים קצרים שנפתחים מהשורות של דף העד שמילאה ב-1977 עבור אמה, עם 18 ציורים חדשים שנוצרו בבינה מלאכותית.
- הסרטים על אריך: ארבעה סרטים שנבנו מהשורות שעל האבן שלו, שהכתוב עליה שגוי, עם 14 ציורים והעתקים של דפי עיתונים ומסמכי ארכיון.
- דף סרטים. המוזיקה ברקע נוצרה בבינה מלאכותית, ומושרת מתוך תעתיקים שנבדקו ונמצאים בנחלת הכלל: "הבה נגילה" בעברית (מהתעתיק של אידלסון מ-1918) לחתונה של רות בישראל ול-14 במאי 1948 בסרט על אריך, מקהלות ביידיש לארמין ומוזיקה מקהלתית בעברית לאריך.
- הסרטים תוקנו כך שעליית הנאציזם מסופרת בהדרגה וכל סרט מסתיים בתקווה. הסרט על ארמין מסתיים בקיץ בטורונטו, ב-Roseheath Avenue.
- המשפחה שלחה את הצילומים הראשונים הידועים של ארמין, ובהם ארמין עם קורט בחורף בטורונטו בשנות הארבעים.
- נשלחו מכתבים לארכיון תיקי השטאזי ול-BLHA בבקשה לקבל עותקים של תיק המשפט מ-1949. אנו ממתינים לתשובות; ארכיון תיקי השטאזי מזהיר מעיכובים ארוכים.
4 November 2026
הארכיון נפתח. התחלנו מאבני הנגף (Stolpersteine), אבני זיכרון מפליז שהוצבו במדרכה, מעץ המשפחה ב-Geni ומכמה מסמכים מארולסן. עד הערב השתרע סיפור המשפחה מפוזן בשנות ה-20 של המאה ה-19 ועד טורונטו ב-1955, ורוב התאריכים נבדקו מול המקורות.
תגליות
- נקודת המוצא. ב-2011 הונחו תשע אבני נגף לבני המשפחה מול Freienhufener Str. 2 בגרוסרשן, מתוך 22 בעיירה. על האבן של ארמין כתוב "verhaftet 1938, Sachsenhausen, Flucht 1939 England, überlebt in Kanada" (נעצר 1938, זקסנהאוזן, ברח לאנגליה 1939, שרד בקנדה). מקור: Stolpersteine Großräschen (photographs; Lausitzer Rundschau, 2011).
- תיק המשטרה של ארמין מ-1938. תשעה-עשר עמודים עוסקים במעצרו ב-10 בנובמבר 1938 ובחפצים שנלקחו ממנו: ארנק ובו 4.84 RM, מפתח, סיכה, שתי חתיכות גומי של שסתום וארבעה מכתבים. ביניהם גם הישיבה מ-2 בדצמבר 1938 על "אריזציה" של החנות, שאישרה את העברתה לידי אריך רונג. מקור: Arolsen Archives, DocID 11208452.
- חמישה יהודים בנפה. ספירה משטרתית מ-22 בפברואר 1937 מצאה רק חמישה יהודים בנפת רשן (Amtsbezirk Räschen), ובהם ארמין, "Kaufmann im Textilgewerbe" (סוחר בענף הטקסטיל), והרברט ברנהרד. מקור: Arolsen Archives, DocID 11208450.
- החנויות של וילהלם בברלין. מ-1885 ניהל וילהלם חנות בגדים לגברים ולנערים ב-Oranienstr. 14, שהייתה קודם הסניף השני של העסק של אחיו אדולף. מאוחר יותר סחר ב-Oranienstr. 2a ואחר כך ב-Skalitzer Str. 103, עד 1894. עד מרץ 1896 עברה המשפחה ללוזיציה. מקור: Berlin address books 1884-1900 (ZLB).
- זמנים קשים בעסקים. וילהלם פשט רגל בברלין ב-1886-87. ב-15 באפריל 1899 נפתחו בזנפטנברג הליכי פשיטת רגל נגד "Kaufmann F. W. Gerechter zu Klein Räschen", כלומר המשפחה סחרה בקליין רשן בשנה שבה נולד שם ארמין. פשיטת רגל שלישית הייתה ב-1910-11; בכל פעם הושג הסדר עם הנושים. מקור: Deutscher Reichsanzeiger, 16 Feb 1887; 18 Apr and 15 Nov 1899; 18 Nov 1910.
- מותו של וילהלם. במודעת הפטירה שלו נאמר שמת "nach langem Leiden" (אחרי מחלה ממושכת) ב-9 במאי 1926 בגרוס-רשן. מקור: Berliner Tageblatt, 12 May 1926 (evening), p. 10.
- העסק וסופו. ארמין וגיסו הרברט ברנהרד ניהלו כשותפים את העסק "Textilhaus Wilhelm Gerechter" מ-1 ביולי 1930. ב-5 באפריל 1939 נרשם במרשם "Die Firma ist erloschen" (העסק חדל להתקיים), וב-3 במאי 1939 נרשם במקומו "Textilhaus Erich Rung": עקבות הנייר של המכירה הכפויה. מקור: Deutscher Reichsanzeiger, 8 Apr 1938, p. 17, and 12 May 1939, p. 25 (Amtsgericht Senftenberg, HRA 360 and 422).
- הקריירה של אריך. אריך עבר את בחינות הבגרות בליגניץ ב-1906 וקיבל דוקטורט במשפטים בארלנגן ב-1911. ב-1922 נעשה תובע בברלין, ב-1923 שופט בפוטסדם, וב-1929 שופט בבית המשפט העליון של פרוסיה (Kammergerichtsrat). ב-1939 היה אחד משני המנהלים של המשרד הארצישראלי בברלין, שטיפל בהגירה לארץ ישראל. מקור: Reichsanzeiger; Berliner Börsen-Zeitung; Jewish press in Compact Memory (UB Frankfurt).
- עצים לזכר אמו ואחיו. ב-1919 דאג "Dr. Gerechter, Cottbus" לנטיעת עצים בארץ ישראל לזכר אמו צציליה ואחיו גאורג שנפל. מקור: Jewish press, 16 May 1919 (Compact Memory).
- חפצי הבית של אריך. אריך ואמי היגרו לארץ ישראל ב-1939, והשאירו בנמל המבורג ליפטוואן (מכולת הובלה לחפצי בית). הגסטפו מכר אותו במכירה פומבית ב-30 באוקטובר 1941 תמורת RM 4,099.60. מקור: BLHA Rep. 36A (II) 11092; LostLift database.
- גאורג במלחמת העולם הראשונה. גאורג שירת כמתנדב מלחמה ברגימנט חי"ר מילואים 208. הוא דווח כפצוע קשה, ומאוחר יותר כ-"vermisst" (נעדר), ליד ניופורט בפלנדריה ב-9 במאי 1915. כקרוב משפחתו נרשם C. Gerechter, Cottbus. מקור: Deutsche Verlustlisten, 10 Jun 1915 and 6 Apr 1916; RIR 208 missing list.
- רוברט רופא השיניים. רוברט התארס לארנה לאואר בנובמבר 1922, כשעוד גר בגרוס-רשן. מ-1926 היו מרפאת השיניים שלו וביתו ב-Frankfurter Allee 17 בברלין. מקור: Berliner Tageblatt; Israelitisches Familienblatt; Berlin address books 1926-1937.
- מותו של רוברט. במודעת הפטירה שלו נאמר שמת אחרי מחלה קשה ב-10 באוקטובר 1936, בגיל 40. מקור: Gemeindeblatt der Jüdischen Gemeinde zu Berlin, 1936.
- היכן היו כולם במאי 1939. במפקד המיעוטים של 17 במאי 1939 רשום ארמין עם הרברט, אדית, אילזה ומקס ברנהרד ב-Choriner Str. 53, ברלין. ארנה, רות וורה היו ב-Annenstr. 39, ואריך ואירמה ב-Fritschestr. 78, שרלוטנבורג. מקור: Mapping the Lives (May 1939 census).
- אחיותיה של צציליה. תעודת הפטירה של פאולה קרקאואר מטרזיינשטט, מ-10 בנובמבר 1942, מציינת את לינה שילר, פאני קורנבלום ויוהנה חויקה כאחיותיה, וזה מוכיח שכל הארבע היו אחיותיה של צציליה. לינה, פאני ויוהנה, יחד עם בעליהן של פאני ויוהנה, גורשו מברסלאו לטרזיינשטט ב-27 ביולי 1942 ומשם לטרבלינקה ב-23 בספטמבר 1942. מקור: holocaust.cz (Terezín database and death certificate); Gestapo transport list Breslau IX/1.
- הגירושים מברלין ומהמבורג. ארנה, ורה, יעקב לאואר ופאולה לאואר גורשו מ-Annenstr. 39 ב-31 באוגוסט 1942 ונרצחו בריגה ב-8 בספטמבר. אלזה מאייר וילדיה אינגריד וולטר גורשו מהמבורג לריגה-יונגפרנהוף ב-6 בדצמבר 1941. מקור: Gestapo transport lists (Statistik des Holocaust); Bundesarchiv Gedenkbuch.
- הרכבת האחרונה מ-Choriner Straße. מרגרטה וזיגפריד לוינסקי, פרידה, אריך ואווה גוטמן, ואדית, אילזה ומקס ברנהרד גורשו יחד מ-Choriner Str. 53 לאושוויץ ב-19 בפברואר 1943. קורט מנהיים ואשתו גורשו אחריהם ב-26 בפברואר. מקור: Gestapo transport lists, 29th and 30th Osttransport.
- עבודת הכפייה של ארנה. ב-1939 וב-1940 רשומה ארנה בספר הכתובות כמזכירה. ב-1941 היא רשומה כ-"Arbeiterin" (פועלת), כלומר בעבודת כפייה. מקור: Berlin address books 1939-1941.
- שנותיה האחרונות של אירמה. אירמה ברחה להולנד בנובמבר 1939 והשתקעה בסיטרד ב-1941. ב-6 ביוני 1942 התקבלה לבית החולים היהודי לחולי נפש Het Apeldoornsche Bosch. היא גורשה עם המטופלים כשבית החולים רוקן ב-22 בינואר 1943, ונרצחה באושוויץ ב-25 בינואר. מקור: Joodsche Raad card index, via Oorlogsbronnen and Arolsen; Joods Monument.
- ארמין באנגליה ובקנדה. ב-1939 הגיע ארמין למחנה קיצ'נר בקנט, מחנה לגברים יהודים ששוחררו ממחנות ריכוז. באוקטובר 1939 פטר אותו בית דין מכליאה בהיותו פליט. ב-1940 נכלא בכל זאת וגורש לקנדה. מקור: The National Archives (UK), HO 396/109 "Canada Internees" (via FamilySearch); 1939 Register.
- הרישום הראשון של ארמין בקנדה. ב-21 במרץ 1941 חיפש "Armin, Kanada" את "Vally Phillipp geb. Krakauer aus Berlin" ברשימת החיפוש של היאס שהתפרסמה ב-Aufbau הניו-יורקי. מקור: Aufbau, 21 Mar 1941, p. 9.
- ארמין בטורונטו. ארמין מופיע לראשונה במדריך העיר של טורונטו בסוף 1943, כחייט ב-Tip Top Tailors ב-Markham Street. הוא קיבל אזרחות בדצמבר 1946. ב-1953-54 פתח חנות משלו, "Armin's Bargain House", ב-Eglinton Avenue West. הוא מת ב-28 באוגוסט 1955 וקבור בבית הקברות Dawes Road. מקור: Might's Toronto City Directories; Canada Gazette, 3 Jan 1948, p. 250; Dawes Road Cemetery register.
- הרברט ברנהרד. הרברט היה במחנה קיצ'נר עם ארמין, ומאוחר יותר שירת בצבא הבריטי. לפי תיק מאחרי המלחמה, ב-1965 הייתה כתובתו בקרדיף. מקור: Kitchener Camp register; The National Archives (UK), WO 423; Landesarchiv Berlin, B Rep. 025 catalogue.
- רות אחרי המלחמה. רות מילאה בשטוקהולם ב-1945-46 טופסי חיפוש על משפחתה. ביוני 1955 הפליגה מחיפה לניו יורק עם בעלה ושני ילדיה, כלומר תחילה גרה בישראל. רישום הביטוח הסוציאלי האמריקני שלה מציין את הוריה, רוברט גרכטר וארנה לאואר. מקור: Yad Vashem (World Jewish Congress forms); New York passenger lists, NARA T715 roll 8601; NUMIDENT (via FamilySearch).
- בני הדודים מבורק. פנקסי הלידות של בורק מהשנים 1878-1892 מראים עוד שני משקי בית של גרכטר, כנראה בני דודים של משפחת יעקב. בן אחד מת בשנגחאי, ושניים גורשו מצרפת. אמליה גרכטר מהמבורג, ככל הנראה בת דודה, הייתה באותה רכבת עם אלזה מאייר ב-1941. מקור: AP Leszno 34/407 (Standesamt Borek); Gestapo transport list Hamburg, 6 Dec 1941.
- משפחתה של ארנה. אביה של ארנה, יעקב לאואר, היה סוחר פרוות בלייפציג, ומשנת 1913 בערך ב-Köllnischer Fischmarkt 1 בברלין. אחותה מרתה ובעלה הוגו טוך הגיעו לשנגחאי באוגוסט 1939. מקור: Leipzig and Berlin address books; Arolsen Archives, CLI cards.
- השכנים בגרוסרשן. פליקס שפירו, שען מגרוסרשן, שם קץ לחייו ב-1935 אחרי מעצר שני. ברטה לבנשטיין שמה קץ לחייה ב-1938. מטה זקס נרצחה באושוויץ ב-1943. מקור: Stolpersteine Großräschen; Lausitzer Rundschau.
- המשפט ב-1949. ב-1949 שפט בית המשפט בקוטבוס שמונה גברים מגרוסרשן על הפוגרום של 1938, ובהם הנאשם העיקרי, גרהרד לוקאס, ואריך רונג. התיק לא עבר דיגיטציה, ולכן פסקי הדין עדיין אינם ידועים. מקור: BLHA Rep. 161 NS-Archiv des MfS, ZA 4251 (catalogue).
- המחקר על משפחתה של ג'ין בלודז' החל ונמשך בנפרד.
תיקונים
- רוברט לא נרצח. ב-Geni נאמר שרוברט "נרצח". במודעת הפטירה שלו נאמר שמת אחרי מחלה קשה. מקור: Gemeindeblatt der Jüdischen Gemeinde zu Berlin, 1936.
- לגאורג אין קבר. ב-Geni נאמר שגאורג נהרג בדיקסמויד ונקבר בקוטבוס. ברשימות הנפגעים הוא רשום כנעדר ליד ניופורט, ולנעדר בדרך כלל אין קבר. מקור: Deutsche Verlustlisten, 1915-16.
- הדוויג משרלוטנבורג לא הייתה אחותו של ארמין. הדוויג גרכטר מ-Kaiser-Friedrich-Str. 48, שגורשה ב-1941 ונרצחה בחלמנו, נולדה ב-1888 ברוסטוק. אחותו של ארמין, הדוויג (נולדה ב-1894), לא נמצאה באף רישום. מקור: Bundesarchiv Gedenkbuch; transport list Berlin to Litzmannstadt, 18 Oct 1941.
- ארמין נכלא. הסקנו שארמין מעולם לא נכלא. הוא נכלא ב-1940 וגורש לקנדה. מקור: The National Archives (UK), HO 396/109.
- הגעתו של ארמין לאנגליה. רשמנו שהגיע למחנה קיצ'נר בתחילת 1939. ב-17 במאי 1939 הוא עדיין היה בברלין, והוא עזב את גרמניה רשמית ב-15 בספטמבר 1939. מקור: Mapping the Lives.
- מקום הולדתה של רות. ב-Geni רשום גרוסרשן. היא נולדה בברלין. מקור: Israelitisches Familienblatt, 10 Jan 1924; 1939 census.
- מקום הולדתן של לינה ופאני. ב-Geni רשום זוהראו. לינה ופאני שילר נולדו בפלס. מקור: Bundesarchiv Gedenkbuch; transport list Breslau IX/1.
- האבן של אריך. כתוב עליה "JG. 1886, Schicksal unbekannt" (נולד 1886, גורלו לא ידוע). הוא נולד ב-1885, היגר לארץ ישראל ב-1939 ומת בתל אביב ב-1949. מקור: BLHA Rep. 36A (II) 11092; LostLift database.
- האבן של הרברט. כתוב עליה שהוא "שרד בארץ ישראל", אבל ב-1965 גר בקרדיף. מקום הפטירה בישראל שרשום ב-Geni מוטל בספק; השאלה עדיין פתוחה. מקור: Landesarchiv Berlin, B Rep. 025 catalogue.
- שני תאריכים לרכבת אחת. גירושן של ארנה וורה מתוארך לעתים קרובות ל-5 בספטמבר 1942. הרכבת יצאה ב-31 באוגוסט; 5 בספטמבר הוא תאריך מכתב הלוואי של הגסטפו. מקור: Gestapo transport list, 19th Osttransport.
- נישואיו של ארמין. שיערנו שארמין התחתן בערך ב-1949-50. רישום מפברואר 1948 כבר מכנה את אשתו "Jane Gerechter", ולכן הם נישאו קודם לכן. מקור: Arolsen Archives, IRO record, 14 Feb 1948.
- הרמן מאייר. לפי Geni, בעלה של אלזה נורה בזמן עבודת כפייה ב-1941. הוא אינו מופיע בספר הזיכרון של הארכיון הפדרלי (Gedenkbuch) ולא במשק הבית במפקד 1939, ולכן הדבר לא אומת. מקור: Bundesarchiv Gedenkbuch; Mapping the Lives.
הארכיון והאתר
- הארכיון הוקם: ציר זמן מרכזי, דף לכל אדם ולכל מקום, המסמכים עם תעתיקיהם, ורשימת שאלות פתוחות.
- הצילומים המשפחתיים של סמנתה בריגר ב-Geni הועתקו לארכיון, ברשותה.
- ניסיונות ראשונים לקבוע איך ייראה אתר ההנצחה. נבחר סרט תיעודי מצויר בפחם, "גרוסרשן, סתיו 1938": ציורים דוממים שנוצרו בבינה מלאכותית, מוזיקה בלבד, ומעבר משפט אחר משפט.
כל ממצא כאן נשען על מסמך במסמכים. אם משהו שגוי או חסר, ספרו לנו.