שאר יהודי גרוסרשן, הנזכרים כאן לצד בני משפחת גרכטר
שאר יהודי גרוסרשן (אבני הנגף, 2011)
The other Jews of Großräschen (Stolpersteine 2011)
גרוסרשן הייתה עיירת מכרות קטנה, ויהודיה היו קומץ משפחות בלבד. ב-22 במרץ 2011 הניחה העיירה לזכרם עשרים ושתיים אבני נגף (Stolpersteine), בשלושה מקומות. תשע מהן לזכר בני משפחות גרכטר וברנהרד. אחת לזכר קורט מנהיים, ליד חנותו ב-Neue Straße. שתים-עשרה מונחות ב-Rudolf-Breitscheid-Straße 26, שם גרה משפחת שפירו.
שמואל שפירו, שנולד ב-1871, החזיק חנות בעיירה עם אשתו. ב-1938 נשללה ממנו אזרחותו הגרמנית. איננו יודעים מה עלה בגורלו.
מרתה שפירו, לבית פרידה, שנולדה בקוטבוס ב-1873, הייתה אשתו של שמואל. היא נפטרה בקוטבוס ב-1933.
פליקס שפירו, בנם, נולד ברשן ב-1908 או ב-1909. הוא למד את מלאכת השענות בחנות של הוריו וניהל את הסניף שלה בזנפטנברג. ב-1933 נעצר על ארגון התנגדות, וב-1935 נעצר שוב. ב-19 באוקטובר 1935 שם קץ לחייו, מחשש שיאלצו אותו למסור את שמות חבריו.
הנס עמנואל שפירו, אחיו הצעיר של פליקס, נולד בגרוס-רשן ב-16 במאי 1911. גם ממנו נשללה האזרחות, ב-1938, אבל הוא שרד. מאוחר יותר רשם את שמות בני משפחתו, כדי שייזכרו.
ברטה לבנשטיין נולדה בגרוסרשן ב-1888, בתם של שמעון ויוהנה. בעלה היה הרמן. ב-1938 שמה קץ לחייה.
גם פרידה לאופר ו-משה שלום לאופר גרו כאן. אחד מהם נפטר ב-11 בינואר 1941. איננו יודעים מתי נולדו.
מריה מאיור נולדה ב-1916. ב-1941 גורשה ללודז', ונרצחה שם.
צציליה זקס, לבית קלבמסקי, שנולדה ב-1856, נפטרה ב-1933. קרוב לוודאי שהייתה אמם של אליזבת, מטה ופאול.
מטה זקס נולדה בקוסוויג ב-16 במרץ 1880. היא גרה בזנפטנברג. ב-19 באפריל 1943 גורשה מברלין לאושוויץ ונרצחה. היא הייתה בת שישים ושלוש.
פאול זקס, שנולד ב-1887, גר בביקגן ועבד במכרה Ilse. נישואיו הגנו עליו. הוא הושפל, והוא שרד.
אליזבת אולגה קטשאו, לבית זקס, שנולדה ב-1877, הייתה נשואה לרוקח בזנפטנברג. גם היא הושפלה, וגם היא שרדה.
בפברואר 1937 ספרה המשטרה רק חמישה יהודים שנותרו בכל הנפה: ארמין, הרברט ברנהרד, קורט מנהיים, פאול זקס ורופא השיניים גרהרד הורביץ. כשהונחו האבנים ב-2011, הזכירה העיירה שמפסי הרכבת בגרוסרשן-זיד גורשו אנשים.
מה שאיננו יודעים
אנחנו יודעים מעט מאוד על משפחת לאופר או על מריה מאיור, אפילו לא כיצד הגיעו לעיירה. איננו יודעים מה קרה לשמואל שפירו אחרי 1938.
הרישומיםההערות, התאריכים והמקורות של הארכיון
הערות
22 אבני הנגף שהונחו ב-22 במרץ 2011 נמצאות בשלושה מקומות. תשע מהן לבני משפחת גרכטר-ברנהרד, מול Freienhufener Str. 2. אחת לקורט מנהיים, ב-Neue Str. 19. שתים-עשרה נמצאות ב-Rudolf-Breitscheid-Str. 26 (הכתובת של משפחת שפירו) STOL:
- שמואל שפירו (נולד 1871): אזרחותו נשללה (ausgebürgert) ב-1938; גורלו אינו ידוע. אביהם של פליקס ושל הנס עמנואל
- מרתה שפירו לבית פרידה (נולדה 1873 בקוטבוס, בתם של זליג וברטה): נפטרה ב-1933 בקוטבוס
- פליקס (שלמה) שפירו (נולד 1908/09 ברשן): שען, הוכשר בחנות של הוריו בגרוסרשן; ניהל את הסניף שלה בזנפטנברג. נעצר ב-1933 על ארגון התנגדות, ונלקח שוב ל"מעצר מגן" ב-1935. הוא שם קץ לחייו ב-19 באוקטובר 1935, "מחשש שיסגיר בעינויים את שמות חבריו" LR, YV
- הנס עמנואל שפירו (נולד 16 במאי 1911 בגרוס-רשן; על האבן נכתב בטעות "JG. 1811"): אזרחותו נשללה (RA, 11 בנובמבר 1938); שרד; לימים מילא דפי עד על משפחתו RA, YV
- ברטה לבנשטיין (נולדה 1888 בגרוסרשן; אביה שמעון, אמה יוהנה; בעלה הרמן): שמה קץ לחייה ב-1938 YV, STOL
- פרידה לאופר ומשה שלום לאופר ("hier lebte"; שנת הלידה אינה ידועה): אחד מהם נפטר ב-11 בינואר 1941
- מריה מאיור (נולדה 1916): גורשה ב-1941, נרצחה בלודז'
- צציליה זקס לבית קלבמסקי (נולדה 1856): נפטרה ב-1933
- מטה זקס (נולדה 1880 בקוסוויג): גורשה ב-1943, נרצחה באושוויץ
- פאול זקס (נולד 1887; "in Bückgen wohnte"): הושפל, שרד
- אליזבת אולגה קטשאו לבית זקס (נולדה 1877): הושפלה, שרדה
ספירת היהודים של המשטרה ב-1937 מצאה בנפת רשן (Amtsbezirk Räschen) חמישה יהודים בלבד: ארמין, הרברט ברנהרד, קורט מנהיים, פאול זקס וגרהרד הורביץ AROL-1937. בטקס הנחת האבנים ב-2011 אמר ראש העיר תומאס צנקר שהגירושים אורגנו מהמסילות בגרוסרשן-זיד LR.
מקורות
- ויקיפדיה, "Liste der Stolpersteine in Großräschen" (קוד ה-wikitext נשמר ב-
_downloads/grossraeschen-local/) - הדפסות חוזרות מה-Lausitzer Rundschau (gerd-ruediger-hoffmann.de)
- דפי עד ביד ושם 940151, 901291, 5579211
האותיות הקטנות אחרי רשומה מציינות את מקורה: GB – ספר הזיכרון הגרמני, JM – Joods Monument, AROL – ארכיוני ארולסן, GENI – עץ המשפחה ב-Geni, STOL – האבנים.
